<h1>בה"ג הלכ' סופרים</h1>
<h2>דף לה.</h2>
המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה, אמר רבי ישמעאל לכך נאמר (דברים י"ב, ג') ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וכתיב (שם ד') לא תעשון כן לה' אלהיכם. אבל (מסכת סופרים פ"ה, ז') דיו שנטפה על גבי הכתב מותר למוחקו שלא היתה כוונתו אלא לתקן. (שבועות ל"ה.) יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין, ואילו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהים אלוה אלהיך אלהיכם אלהי אלהיהם אלהינו אהיה אל"ף דלי"ת יו"ד ה"י שדי צבאות הרי אילו אין נמחקין, אבל הגדול הגבור והנורא האדיר האביר החזק והאמיץ חנון ורחום ארך אפים ורב חסד הרי אילו נמחקין. תנו רבנן (ל"ה:) כתב אל"ף למ"ד מאלהים יו"ד ה"י מה' הרי זה אינו נמחק, שי"ן דל"ת משדי צד"י בי"ת מצבאות הרי זה נמחק, ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק לפי שלא נקרא הקב"ה צבאות אלא על שם צבאות ישראל שנאמר (שמות ז', ד') והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל, אמר שמואל הלכה כר' יוסי. תנו רבנן כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מאחריו הרי זה נמחק, כיצד, לה' למ"ד נמחק, בה' בי"ת נמחק, וה' ו"ו נמחק, מה' מ"ם נמחק, שה' שי"ן נמחק, הה' ה"י נמחק, כה' כ"ף נמחק, לאחריו כיצד, אלהיו ו"ו נמחק, אלהינו נו"ן ו"ו נמחק, אלהיהם ה"י מ"ם נמחק, אלהיכם כ"ף מ"ם נמחק, אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קידשו השם. אמר רב הונא הלכה כאחרים. שם שלא במקומו לא קידש כולי גיליון דיליה כדתניא (ערכין ו'.) היה כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המיטה הרי זה יגרור ויגנוז.
